תוספות רי"ד על מועד קטן י״ד

מהדורה: תוספות רי״ד

מקור מועד קטן י״ד
1 וּמְנוּדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם וְהוּתַּר.
2 מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג, הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת וְהַנִּדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת, וְכׇל הָעוֹלִין מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין. וּשְׁאָר כׇּל אָדָם אֲסוּרִין.
3 גְּמָ׳ וּשְׁאָר כׇּל אָדָם מַאי טַעְמָא אֲסוּרִין?
4 כְּדִתְנַן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
5 וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי טַעְמָא — כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְמִשְׁמַרְתָּן כְּשֶׁהֵן מְנֻוּוֹלִין, הָכָא נָמֵי: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָרֶגֶל כְּשֶׁהֵן מְנֻוּוֹלִין.
6 בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: אָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה עֶרֶב הָרֶגֶל, כֵּיוָן דַּאֲנִיס — מוּתָּר, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּלָא מוֹכְחָא מִילְּתָא — לָא?
7 אָמַר אַבָּיֵי, יֹאמְרוּ: כׇּל הַסְּרִיקִין אֲסוּרִין, סְרִיקֵי בַּיְיתּוֹס מוּתָּרִין?!
8 וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד מוּתָּר לְכַבְּסוֹ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, הָתָם נָמֵי, יֹאמְרוּ: כׇּל הַסְּרִיקִין אֲסוּרִין, סְרִיקֵי בַּיְיתּוֹס מוּתָּרִין!
9 הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: אֵיזוֹרוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו.
10 רַב אָשֵׁי מַתְנֵי, בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: אוּמָּן שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה עֶרֶב הָרֶגֶל, מַהוּ? כֵּיוָן דְּאוּמָּן הוּא — מוֹכְחָא מִילְּתָא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּלָא מוֹכְחָא מִילְּתָא כִּי הָנָךְ — לָא? תֵּיקוּ.
11 מִמְּדִינַת הַיָּם. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם — לֹא יְגַלֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת.
12 אָמַר רָבָא: לָשׁוּט — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, לִמְזוֹנוֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהֶרְוֵיחָא. מָר מְדַמֵּי לֵיהּ כְּלָשׁוּט, וּמָר מְדַמֵּי לֵיהּ כְּלִמְזוֹנוֹת.
13 מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְדִבְרֵי חֲכָמִים כְּשֶׁיָּצָא בִּרְשׁוּת. מַאי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת? אִילֵּימָא לָשׁוּט — וְהָאָמְרַתְּ דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר! וְאֶלָּא לִמְזוֹנוֹת — וְהָאָמְרַתְּ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר! אֶלָּא פְּשִׁיטָא, לְהֶרְוֵיחָא.
14 אֵימָא סֵיפָא: נִרְאִין דְּבָרַי חֲכָמִים כְּשֶׁיָּצָא בִּרְשׁוּת, מַאי בִּרְשׁוּת? אִילֵּימָא לִמְזוֹנוֹת — הָא אָמְרַתְּ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר! וְאֶלָּא לְהֶרְוֵיחָא — וְהָא אָמְרַתְּ נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּהָא!
15 הָכִי קָאָמַר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְרַבָּנַן כְּשֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּמַאי נִיהוּ — לָשׁוּט, שֶׁאֲפִילּוּ חֲכָמִים לֹא נֶחְלְקוּ עָלָיו אֶלָּא לְהֶרְוֵיחָא, אֲבָל לָשׁוּט — מוֹדוּ לֵיהּ. וְנִרְאִין דִּבְרֵי רַבָּנַן לְרַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁיָּצָא בִּרְשׁוּת, וּמַאי נִיהוּ — לִמְזוֹנוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלַק עֲלֵיהֶם אֶלָּא לְהֶרְוֵיחָא, אֲבָל לִמְזוֹנוֹת — מוֹדֶה לְהוּ.
16 אָמַר שְׁמוּאֵל: קָטָן הַנּוֹלָד בַּמּוֹעֵד — מוּתָּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵין לְךָ בֵּית הָאֲסוּרִין גָּדוֹל מִזֶּה. בַּמּוֹעֵד — אִין, מֵעִיקָּרָא — לָא.
17 מֵתִיב רַב פִּנְחָס: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד — מוּתָּר לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלוֹ. הָא אָסוּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד — אָסוּר לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלוֹ.
18 וְאִי אָמְרַתְּ קָטָן אִית בֵּיהּ פְּלוּגְתָּא — נִמְצֵאת אֲבֵילוּת נוֹהֶגֶת בְּקָטָן.
19 וְהָתַנְיָא: מְקָרְעִין לַקָּטָן, מִפְּנֵי עׇגְמַת נֶפֶשׁ!
20 אָמַר רַב אָשֵׁי: מִי קָתָנֵי הָא אֲסוּרִין! דִּלְמָא יֵשׁ מֵהֶן אָסוּר וְיֵשׁ מֵהֶן מוּתָּר.
21 אַמֵּימָר, וְאִי תֵּימָא רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, מַתְנֵי הָכִי. אָמַר שְׁמוּאֵל: קָטָן מוּתָּר לְגַלְּחוֹ בַּמּוֹעֵד, לָא שְׁנָא נוֹלַד בַּמּוֹעֵד וְלָא שְׁנָא נוֹלַד מֵעִיקָּרָא.
22 אָמַר רַב פִּנְחָס, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד — מוּתָּר לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלוֹ. הָא אֲסוּרִין לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד — אֲסוּרִין לְגַלֵּחַ בִּימֵי אֶבְלוֹ.
23 אִי אָמְרַתְּ קָטָן אָסוּר, נִמְצֵאת אֲבֵילוּת נוֹהֶגֶת בְּקָטָן. וְתַנְיָא: מְקָרְעִין לַקָּטָן מִפְּנֵי עׇגְמַת נֶפֶשׁ.
24 אָמַר רַב אָשֵׁי: מִי קָתָנֵי הָא אֲסוּרִין? דִּלְמָא יֵשׁ מֵהֶן אָסוּר וְיֵשׁ מֵהֶן מוּתָּר.
25 אָבֵל אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵילוּתוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״.
26 אִי אֲבֵילוּת דְּמֵעִיקָּרָא הוּא — אָתֵי עֲשֵׂה דְרַבִּים וְדָחֵי עֲשֵׂה דְיָחִיד. וְאִי אֲבֵילוּת דְּהַשְׁתָּא הוּא — לָא אָתֵי עֲשֵׂה דְיָחִיד וְדָחֵי עֲשֵׂה דְרַבִּים.
27 מְנוּדָּה, מַהוּ שֶׁיִּנְהוֹג נִידּוּיוֹ בָּרֶגֶל? אָמַר רַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְדִינֵי מַכּוֹת וְדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְאִי לָא צָיֵית דִּינָא — מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ.
28 וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵינוֹ נוֹהֵג נִידּוּיוֹ בָּרֶגֶל, מְשׁוּמָּת וְאָתֵי מֵעִיקָּרָא, אָתֵי רֶגֶל דָּחֵי לֵיהּ — הַשְׁתָּא מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ אֲנַן?!
29 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְדִלְמָא לְעַיּוֹנֵי בְּדִינֵיהּ? דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, דִּינֵי נְפָשׁוֹת דְּקָתָנֵי, הָכָא נָמֵי דְּקָטְלִין לֵיהּ!
30 וְהָא קָא מִימַּנְעִי מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב — דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵין טוֹעֲמִין כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״.
31 אֶלָּא: לְעַיּוֹנֵי בְּדִינֵיהּ, הָכָא נָמֵי לְעַיּוֹנֵי בְּדִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, נִמְצֵאתָ מְעַנֶּה אֶת דִּינוֹ!
32 אָתוּ מִצַּפְרָא וּמְעַיְּינִי בְּדִינֵיהּ, וְעָיְילִי, וְאָכְלִי וְשָׁתוּ כּוּלֵּי יוֹמָא, וַהֲדַר אָתוּ בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְגָמְרִי לְדִינֵיהּ וְקָטְלוּ לֵיהּ.
33 אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: וּמְנוּדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים!
34 אָמַר רָבָא: מִי קָתָנֵי שֶׁהִתִּירוּהוּ חֲכָמִים? שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים קָתָנֵי, דַּאֲזַל וּפַיְּיסֵיהּ לְבַעַל דִּינֵיהּ, וַאֲתָא קַמֵּי דְרַבָּנַן וּשְׁרוֹ לֵיהּ.
35 מְצוֹרָע, מַהוּ שֶׁיַּנְהִיג צָרַעְתּוֹ בָּרֶגֶל? אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: וְהַנָּזִיר וְהַמְּצוֹרָע מִטּוּמְאָתוֹ לְטׇהֳרָתוֹ. הָא בִּימֵי טוּמְאָתוֹ — נָהֵיג.
36 לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא בִּימֵי טוּמְאָתוֹ דְּלָא נָהֵיג, אֲבָל לְטׇהֳרָתוֹ נִיגְזוֹר שֶׁמָּא יְשַׁהֶה קׇרְבְּנוֹתָיו, קָמַשְׁמַע לַן!
37 אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: ״וְהַצָּרוּעַ״ — לְרַבּוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהָא כֹּהֵן גָּדוֹל, דְּכׇל הַשָּׁנָה כְּרֶגֶל לְכוּלֵּי עָלְמָא דָּמֵי, דִּתְנַן: כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל. שְׁמַע מִינַּהּ נוֹהֵג צָרַעְתּוֹ בָּרֶגֶל. שְׁמַע מִינַּהּ.
38 אָבֵל אָסוּר בְּתִסְפּוֹרֶת. מִדְּקָאָמַר לְהוּ רַחֲמָנָא לִבְנֵי אַהֲרֹן: ״רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ״, מִכְּלָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָסוּר.
פירוש תוספות רי"ד על מועד קטן י״ד
1 ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת דוקא באנשי משמר מצאנו היתר זה אבל במועד לו הותר לגלח כלל לא בכבוד יו"ט וטעמא דמילתא נ"ל שאם תתיר לגלח בחמישי במועד מיעקרא הקנתא דרבנן שההדיוטות סוברים שמפני שהגילוח חשוב עבודה נאסר במועד כמו שנאסרו שאר העבודות ואם יראו שבחמישי מגלחין יגלחו נמי בכל המועד אבל אנשי המשמר שהיא חול גמור יודעים שלא נאסר מחמת בודה אלא כדי שלא יעלו למשמרתן כשהן מנוולים הילכך אם יתירו החמישי לא יבואו להתיר כל ימי השבוע:
2 מצורע מהו שינהיג צרעתו ברגל אי קשאי ואי לא נהיג צרעתו ברגל א"כ מותר ליכנס בעיר והיכי אמרן בפ"ק דלעיל דמ"ד אין רואין את המוחלט במועד משום דצוותא דאיתתא עדיפא לי' מצוותא דעלמא ומ"ד רואין משם דצוותא דעלמא עדיפא לי' והא בלא ראיי' נמי האי נכנס לעיר חשוב' אע"פ שנכנס לעיר לא נטהר מטומאתו ומטמא בביא' והילכך לית לי' צוותא דעלמא שאין נכנסין עמו בבית אחד אבל אם נראה צרעתו ונטהר אותה יכנסו עמו בבית אחד ותה'י לו צוותא דעלמא:
3 אבל מטומאתו לטהרתו ניגזור דילמא אתי לשהוי' קרבנותיו קמ"ל פי' המורה שמא משהא קרבנותיו עד ליו"ט האחרון ומקריבין ואסור להקריב קרבנות יחיד ביו"ט ואינו נ"ל פתרון זה כלל חדא דלשון הספרים אינו מוכיח כן דהו"ללמימר בפירוש דילמא אתי לשהויי קרבנותיו ביו"ט האחרון ותו אם אסור להקריב קרבנו יחיד ביו"ט אם האי יביאם כלום יקרבים הכהנים וכהנים זריזים אם הוא לא ידע הם ידעו שאסור להקריבם ונ"ל לפרש כך אם נתיר לו לזה לגלח במועד אע"פ שיטהר קודם לרגל ישהא קרבנותיו במועד שיאמר לא אגלח עכשיו שאין לי פניות אלא במועד אגלח ואביא קרבנותיו ונמצא משהא קרבנותיו ואינו טוב שישהא אדם קרבנותיו שנתחייב בהם קמ"ל דלא גזרינן וכיוצא בזה אמרי' לקמן ונזיר ומצורע אע"פ שהי' להן פנאי לגלח ולא גילחו מותרין שלא ישהו קרבנותיהן:
4 כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל אע"ג דלענין אכיל' אא דמי לרגל שהרי האונן אוכל קדשים במועד משום דלא חיילא עלי' אנינות מ"מ לענין הקרבה כרגל הוא: